מדוע חשוב לערוך צוואה וייפוי כוח מתמשך – בכל גיל ובכל מצב משפחתי

מאת עו״ד עידן דני

“הכול ברור בינינו, לא צריך צוואה…”

זו כנראה אחת מהאמירות שאני שומע הכי הרבה, והיא כמעט תמיד נאמרת מתוך מקום טוב: אהבה, אמון, תחושת יציבות.

אבל אחרי למעלה מעשור בעבודה עם משפחות, עסקאות, ירושות ונכסים, אני יכול לומר בביטחון — שום דבר לא באמת “ברור” כשלא כתוב, ובטח שלא כשמדובר בכסף, ברכוש, ובמצבים רגישים כמו חולי, פרידה או מוות.

צוואה וייפוי כוח מתמשך הם לא מסמכים משפטיים “יבשים”. הם דרך שלנו כבני אדם לקחת אחריות, לדאוג ליקרים לנו, ולוודא שגם כשהחיים מפתיעים — הרצון שלנו והערכים שלנו ממשיכים להישמע.

המציאות מורכבת יותר מהחוק היבש

החוק הישראלי קובע מי יורש מה קורה כשאין צוואה. זה נשמע מסודר על הנייר, אבל בפועל, החוק לא מכיר במצבים האנושיים המורכבים של החיים.

מה קורה למשל כשמדובר בזוגיות שנייה?

• דירה שנקנתה יחד, אבל הילדים מהנישואים הראשונים מרגישים שהיא “שלהם”.

• בן זוג שגר בבית המשותף שנים, ופתאום אחרי הפטירה נדרש לעזוב כי הילדים דורשים לממש את חלקם.

• או זוג ידועים בציבור שחיו יחד 20 שנה, אבל לא התחתנו – ופתאום צריך “להוכיח” שהם באמת חיו יחד, כי החוק לא מכיר בזה באופן אוטומטי.

אלה מקרים שאני רואה לא אחת, וכל אחד מהם מלווה בכאב לב, במתח, ולעיתים גם בבתי משפט.

למה צוואה היא לא רק ל”זקנים”?

יש מי שחושב שצוואה נועדה לגיל מאוחר או לחולים בלבד. האמת היא הפוכה: צוואה היא הדרך היחידה להבטיח שלמישהו אחר לא תהיה שליטה על איך יתחלק הרכוש שלך.

היא מסדירה הכול — החל מדירה וחשבונות בנק, ועד חפצי ערך, תכשיטים, זכויות סוציאליות ועסקים.

צוואה אחת טובה, ברורה ומעודכנת, יכולה למנוע:

• מאבק בין ילדים מנישואים שונים,

• בן/בת זוג שנשארים ללא ביטחון כלכלי,

• ילדים קטנים שצריכים אפוטרופוס שאינך היית בוחר,

• ואפילו בעיות מיסוי יקרות כשמדובר בנכסים מחוץ לישראל.

ייפוי כוח מתמשך – הכלי הפרקטי ביותר שיכול להיות

אם הצוואה עוסקת במה שיקרה אחרי, ייפוי כוח מתמשך עוסק במה שקורה תוך כדי החיים.

מדובר בכלי חכם, אנושי וחשוב מאין כמוהו, שמאפשר לך לבחור מי יקבל החלטות בשמך אם חלילה תאבד את היכולת לעשות זאת בעצמך – כתוצאה מתאונה, מחלה או הידרדרות קוגניטיבית.

אני רואה בזה לא רק צעד משפטי, אלא מעשה של חסד ואחריות.

כמה דוגמאות מהחיים:

• יעל, בת 47, נפגעה בתאונת דרכים קשה. היה לה ייפוי כוח מתמשך, כך שבעלה יכול היה לקבל החלטות רפואיות וכלכליות בשמה מיד, בלי להמתין למינוי אפוטרופוס בבית המשפט. זה חסך להם חודשים של בלבול ובירוקרטיה.

• משה, בן 70, אדם עצמאי לגמרי, מינה את בתו הבכורה לייפוי כוח מתמשך בענייניו הרפואיים והכספיים. כעבור שנתיים, כשבריאותו הידרדרה, היא הצליחה לטפל בכל ענייניו בכבוד וללא עיכובים, בדיוק כפי שביקש.

• זוג צעיר, עם ילדים קטנים, ערך ייפוי כוח הדדי, כך שאם אחד מהם לא יוכל לקבל החלטות, האחר ימשיך לנהל את העניינים בלי צורך לערב גורמים חיצוניים.

בכל המקרים האלה, המסמך הזה הפך ממשהו “טכני” לביטוי עמוק של אהבה ודאגה.

“אני סומך על המשפחה שלי, הם לא יריבו”

הלוואי וזה היה תמיד נכון. אבל המציאות מלמדת אחרת.

לפעמים ילד אחד מרגיש שקיבל פחות, בן זוג שני מרגיש ש”הילדים לא סופרים אותו”, ולעיתים אפילו סתם הבדלי תפיסה על מה ש״אבא רצה״ הופכים למאבקים קשים.

הצוואה וייפוי הכוח המתמשך לא נועדו רק למנוע ריב — הם נועדו להוריד את העול הרגשי מהמשפחה.

כשיש מסמך ברור, מוסכם, חתום ומעודכן – אין מקום לניחושים, אין צורך במאבקים, והכאב נשאר אנושי ולא משפטי.

תכנון העברה בין-דורית – לא רק למיליונרים

תכנון העברה בין-דורית נשמע כמו משהו ששייך לאנשים עם הון עצום. בפועל, מדובר בתכנון של החיים עצמם.

כל מי שיש לו דירה, חסכונות, ילדים או בן/בת זוג – מעביר יום אחד את הרכוש הזה הלאה.

אפשר לעשות את זה בצורה חכמה, מסודרת ומוגנת — ואפשר להשאיר את זה ליד המקרה.

הבחירה בידיים שלנו.

לסיכום: אחריות, לא פחד

עריכת צוואה וייפוי כוח מתמשך אינה נובעת מפחד. היא נובעת מאחריות.

זו דרך לדאוג לעצמנו ולמשפחה שלנו, לאפשר שקט, ולוודא שאיש לא ייאלץ “לנחש מה רצינו”.

זו גם מתנה גדולה — לעצמנו, לבני הזוג, ולילדים שלנו.

כי בסופו של דבר, מי שטרח בזמן — מונע כאב, חוסך סכסוכים, ומשאיר אחריו סדר, שלווה וכבוד.

האמור במאמר זה הינו כללי ואיננו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה דורש בחינה פרטנית בהתאם לנסיבות האישיות, הכלכליות והמשפחתיות.